זהו סיפור על מנזר בתאילנד שבמרכזו עמד פסל בודהה עתיק וענק עשוי חימר. יום אחד התגלה סדק בפסל, ודרך הסדק זהר צבע זהוב. אחד הנזירים החל לחצוב עוד ועוד חתיכות חימר מהפסל, עד שהתגלה שמתחת לחימר כל הזמן הזה היה פסל הבודהה עשוי זהב טהור.
שנים רבות קודם לכן כיסו את הפסל המוזהב בחימר על מנת להגן עליו - צבא פולש התקרב למנזר והנזירים פחדו שינתצו את הפסל ויגנבו את הזהב. בפלישה הזו כל הנזירים נהרגו והזהב נשכח מתחת לחימר.
בין אם הסיפור הזה אמיתי או לא
(לא מצאתי הוכחות חותכות לכך, אם מישהו.י מכיר.ה אשמח לשמוע) הוא מספר לנו משהו חשוב על הדרך שלנו;
מצד אחד טבענו הוא זוהר וטוב,
אנחנו עשירים.ות מעבר לכל דמיון ואין צורך לעשות דבר
כדי שהעושר הזה יהיה חלק מאתנו, אין צורך להשתנות.
צריך רק לזכור את זה,
או יותר נכון להזכר בזה שוב, ושוב, ושוב…
מצד שני, צריך משמעת של ברזל כדי להמשיך בדרך שחוצבת חתיכה אחר חתיכה את מה שמסתיר את טבענו הטוב והחומל שהיה שם תמיד.
מעבר להורות בעשרה שלבים
מזל טוב – החיים שלך נגמרו. ברוך הבא לחיים שאחרי.
שלב ראשון – ההדחקה.
בהתחלה אתה עוד משכנע את עצמך שזה בעצם לא כזה שינוי גדול - בסך הכל ייצורית די קטנה. אפשר לשים אותה ב"סל-קל" ולהמשיך את החיים כרגיל. מהר מאוד בכלל לא בא לה בסל-קל. ועוד יותר מהר אתה מבין שיש לה – "בא לה" משל עצמה.
שלב שני – הצמצום.
אתה מנסה לצמצם פעילויות שעלולות לגרום לצאצאית שלך לגלות עוינות. זה גורם לה כאבים, ההוא גורם לה רגישות, ההם גורמים לה לאלרגיה. השלב הזה נגמר כשמחלחלת אצלך ההבנה שאתה זה שגורם לה לעצבים.
שלב שלישי – הפריצה.
ברכות, כבר יש לך ילדה במשקל 3 ק"ג עם ציוד במשקל 300 ק"ג. עגלה, תיק עגלה, סל-קל, בקבוקים, מחמם בקבוקים, סטריליזטור, חיתולים, מגבונים, משחה, מזרן פעילות, אוניברסיטה, שידת החתלה, מיטת תינוק, מובייל, מוצצים, מנשא, כיסא בטיחות, אמבט לתינוק – וזה עוד לפני בגדים לתינוק, אוכל לתינוק, חומרי כביסה לתינוק, חומרי רחצה לתינוק – והיא בכלל תינוקת. בקיצור הפריצה היא של הדיסק שלך.
שלב רביעי – החלום.
אתה גמור ומת לישון.
שלב חמישי – מים.
בהתחלה אתה לא בטוח אם זה כאב בטן או עווית לא רצונית אחרי אוכל – אבל תוך שניה אתה קולט שהיא מחייכת אליך – ואתה הופך רשמית לשלולית.
שלב שישי – הכרעה.
היא קולטת שאתה הופך לשלולית וזו אחלה דרך לגרום לך לעשות מלא דברים. אתה עושה אותם כל הזמן.
שלב שביעי – התקדמות.
תתקדם אחי, מה שהיה לא יחזור. שכח מזה.
שלב שמיני – זיכרון.
מידי פעם יש לך פלאשבקים של זיכרון עמום מהתקופה שהיית לבד, שהייתם שניים. זה לא לגמרי ברור אם זה באמת קרה. התינוקת שלך כבר שוקלת 4 ק"ג אבל יש לה נוכחות של פיל מנטוס בתוך בקבוק הקולה שפעם היה החיים שלך.
שלב תשיעי – התבוננות.
אתה מתבונן בקסם הזה שמתחולל לך בתוך הבית, בתוך החיים, בתוך הנשמה, תוהה איך בתוך זמן כל כך קצר היא הפכה להיות בעלת נפח כל כך עצום שממלא כל פינה וכל רגע – ובעוד אתה מהרהר לעצמך הרהורים, אתה קולט שלקחת לעצמך פה איזה 10 שניות חופשה ובינתיים הבקבוק במיקרו התחמם יותר מידי והייצורית שלך מתבוננת בך במבט של גמל- שלמה בנמלה כי נגמרה לה הסבלנות לחכות לאוכל שלה.
שלב עשירי - הורות.
נסעת להתאוורר קצת אצל ההורים, קפצת לכמה שעות של מנוחה – אוכל של אמא, מקלחת, כמה שעות שינה. ואתה מתגעגע. נזכר בכל מיני פרטים קטנים שאולי חסרים לה. עף מהר הביתה כי מצאת בתוך התיק שלך את המוצץ שהיא הכי אוהבת.
לקראת המעבר בין הגלגול הקודם שלי (לא אבא) לזה הנוכחי (אבא!) רוני ביקשה מכמה אבות לכתוב לי כמה מילים.
את הטקסט הזה הבריק ברק גיסי
~ החבר הדמיוני שלי, בודהה
שמעתי סיפור על מה שקורה למשפחה אמריקאית ממוצעת כשהאמא, שהיא לחלוטין הגיונית ומקסימה ומצחיקה, מתחילה לבלות את יומה עם נזיר בודהיסטי עתיק שאף אחד אחר לא יכול לראות, שהלך על כדור הארץ לאחרונה לפני מאות שנים.
-״האם זה יכול להיות שאמא שלי המציאה אותך כי היא הרגישה כלכך לבד ומבודדת ?״
-״לא הייתי מנסח את זה בדיוק ככה. קודם כל, אני לא יכול להוכיח שאני אמיתי, וזה לא הכרחי. כמובן שהיא יכלה להמציא אותי. מהנסיון שלי זה לא מה שקרה - כי אני קיים. כיוון שזה לא משהו שאפשר להוכיח לכאן או לכאן אני נוטה פשוט לשאול אנשים; בין אם היא המציאה אותי או שאני ״אמיתי״ הרעיונות שאני מציע מגיעים ממקום כלשהו, או שהם פשוט צפים איפשהו - שכח ממני. האם הרעיונות שאני מציע מטיבים איתך?״
ציטוט מתוך פרק הפודקאסט הנהדר הזה מתוך התוכנית
This American Life
להאזנה לסיפור המלא: https://www.thisamericanlife.org/212/the-other-man/act-one-0
העולם היפה יותר שהלב שלנו יודע שאפשרי (חלק ב׳) - המלצת קריאה
״בתקופה של משבר חברתי ואקולוגי, מה אנחנו כיחידים.ות יכולים.ות לעשות כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר?
ספר מעורר השראה ומעורר מחשבה זה משמש כתרופה מעצימה לציניות, לתסכול, לשיתוק ולהצפה שרבים.ות מאיתנו חשים.ות, ומחליף אותן בתזכורת שמבוססת על מה שאמיתי ונכון: כולנו מחוברים.ות, והבחירות הקטנות והאישיות שלנו נושאות טרנספורמטיבי בלתי צפוי״. לינק לספר.
העולם היפה יותר שהלב שלנו יודע שאפשרי (חלק א׳) - המלצת להאזנה
הספר הזה שמעתי לראשונה בשיחת הדהרמה הנפלאה הזו מנטע לוי
תרגול בטבע עם נטע לוי - המלצה לריטריט יום
ואם כבר נטע לוי... נטע היא מסוג המורות ששמות את החיבור הטבעי בין התרגול לאקטיביזם במרכז הלימוד שלהם, ומפוגגות את הגבול המתעתע שבין בריאות והתעוררות אישית, חברתית ואקולוגית. בקרוב היא תנחה כמה ימי תרגול בטבע ואני מקנא במי שיוכל להגיע.
הסנגהה הנודדת - קבוצת תרגול בזום
אנחנו נפגשים.ות בזום כל ראשון ב20:30 בהנחייתי. מתרגלים.ות ותיקים.ות או מתחילים.ות, כולם.ן מוזמנים.ות.
הלימוד פתוח לכל לפי עקרונות כלכלת הלב - דאנה. דברו איתי להצטרפות.
טיפול בעזרת תזונה - המלצה טעימה
זו המלצה חמה, חמה, חמה. אם הגוף מבקש את תשומת הלב שלכם.ן, תיהיו טובים.ות אליו ותקבעו פגישה עם ענבל אטיאס. יש בה שילוב של עומק אדיר וקלילות נפלאה. היא יודעת להגיש ידע עתיק בצורה שיכולה לעזור לנו להביא את החכמה הזו אל הגוף שלנו ואל החיים המודרניים. 052-8026017.
הקליניקה הנודדת - טיפול רגשי בזום
הקשיים שלנו הם לא חלק ממי שאנחנו, אלא הרגלים שלמדנו כשהם שירתו אותנו, אבל היום הם מגבילים אותנו - ואולי הגיע הזמן להפרד מהם וללמוד משהו חדש. על ידי הכרות עם עצמנו נוכל להתחיל לקבל את הכאב ואז להפרד מהסבל שלנו - ואולי גם להתחיל לטפח שמחה, יציבות, חמלה ואהבה.
אי אפשר לצפות מפלסטר לרפא יד גדועה,
אי אפשר לצפות ממדיטציה לרפא חיים לא מוסריים
"בשביל המוני אנשים ארגוני זכויות אדם הם הכתובת - לפעמים הכתובת היחידה - לפנות אליה כשהדברים הכי בסיסיים והכרחיים עלולים להילקח (או חלילה נלקחים) מהם: הביטחון האישי, הפרנסה, קורת הגג, הבריאות, שלומם של היקרים לנו....."
לפעמים יש אנשים שהם בעצמם ארגון זכויות אדם - אביב טטרסקי הוא אחד כזה. מוזמנים.ות להצטרף אליו ולאלה שצועדים.ות יחד איתו.
דרך רוחנית בוגרת יודעת למצוא את דרך האמצע בין שתי אמיתות מנוגדות
הלך הרוח הקפיסטליסטי רומז לנו כל הזמן שעלינו להשתפר ולהשתנות
כדי להשתפר צריך לרכוש. בשקט בשקט הוא התגנב גם ללב הדרך הרוחנית. צ׳וגיאם טרונגפה המורה הטיבטי קרא לזה ׳מטריאליזם רוחני׳. קל מאוד ליפול לבור הזה - שבו הדרך הרוחנית הופכת לעוד כלי לשיפור עצמי במקרה ״הטוב״, או שוט להלקות בו את עצמנו על החוסרים שלנו במקרה הרע.
מצד אחד הכל כבר כאן, טבענו הוא חופשי ומלא אהבה, לא צריך להשתנות אלא להשיל, לחשוף, להרפות ולהסכים.
מצד שני צריך משמעת כדי להפסיק להשאר באותו מעגל של סבל.
דווקא במה שעושה לנו טוב קשה לנו להתמיד. מדיטציה, אוכל מזין, תנועה. כנראה שאם נרשה לעצמנו להיות מה שאנחנו ׳באמת רוצים׳ כנראה שנאכל רק ג׳אנק, בשכיבה, לפני הנטפליקס. זו תזכורת חשובה בעידן ה׳לך אחרי הלב שלך׳: לוקח הרבה זמן ללמוד לזרום בטבעיות למקומות בריאים.
שתי הגלויות האלו הן תזכורות חשובות לאיזון להולכים.ות בדרך.
רוצים.ות לתמוך
בהמשך העשייה שלנו? תודה!