top of page

השיער של לימור לבן, אבל העיניים - של ילדה. היא נושאת סביבה אווירה צחה.

כמו שאיפה של אוויר קריר ונקי אחרי יום שלם בבניין מעופש.

ואולי זו הסיבה שהיא הרגישה שהיא צריכה לצאת לרגע להתאורר. היא הגלישה את דלת-חלון הזכוכית הצידה ופסעה דרכה. כלומר, לא דרכה. אבל גם זה יגיע ממש עוד רגע.


בזמן שעבר בין הרגע שיצאה עד שחזרה, מישהו סגר את דלת הזכוכית המבריקה מניקיון. לא היתה לה ברירה אלא להכנס בכל תנופת ההליכה שלה לתוך החומר הקשה והשקוף. החלון הזדעזע. וגם לימור. למזל כולם, אף אחד מהם לא נשבר.

לא היתה לה שום דרך להמנע מהמפגש הזה. לפעמים החיים שמים לנו חלון זכוכית בדרכנו ואין לנו שום דרך להתחמק.


לפעמים כל הניסיון, החכמה והזהירות פשוט לא יספיקו; חולי, זקנה, מוות - דלתות שקופות שאין לנו ברירה אלא להתנגש בהם במוקדם או במאוחר. פרידה מא.נשים שנאהב, מפגש עם א.נשים שיגרמו לנו להתכווץ או להתפוצץ, נקבל מה שלא נרצה, לא נקבל מה שכן נרצה.

אבל איך נפגוש את הזכוכית? זה בשליטתנו.

יש מין דעה, משונה ומשעשעת, שתרגול מדיטציה הוא דבר שלו. ובכן, זה נכון, פעם ביובל. כי אנחנו מביאים לתוך התרגול את מה שאנחנו בשאר היום. *זה* לא משתנה באורח פלא. אבל פלא אכן מתחולל שם:

בזמן המדיטציה אפשר לפגוש שוב ושוב את החלקים הקשים של החיים, ולהתרכך מולם. בכל מפגש עם גירוד, עם מחשבה מטלטלת, עם כיווצים ופיצוצים - אנחנו לומדים במשך אלפי מפגשים קטנטנים שוב ושוב להפתח.


לפעמים כשאין ברירה והדלת טרוקה, אנחנו צריכים להפתח במקומה. כשיגיע מפגש כואב במיוחד בחיים, יש לנו כבר הרגל חדש. מבריק.


אז פעם הבאה ששואלים אתכםן 'מה זה בעצם מיינדפולנס?'

תענו: אומנות המפגש עם דלתות זכוכית.


עיקר העתיקות


פניתי לכמה מורים.ות וביקשתי שישלחו את 'המדיטציה שהיו רוצים.ות להתקל בה בתחילת הדרך'.

תודות לנדיבות של המורים.ות הנה לפניכם.ן מדיטציות שמתאימות למי שעל תחילתה של דרך,

ולמי שכבר צעד.ה כמה צעדים. מגוון של הרבה מדיטציות, בנושאים שונים, להליכה ולישיבה, עם מוזיקה ובלי, לזמנים קשים ולזמנים נעימים, החל מ-5 דקות עד חצי שעה.

תודה גדולה לנדיבות של: סהר רוקח, דני מקורי, ענת אגם, טל אלדר, דוד לב, קרן שפי ומיכל זיו קרמר.


ריטריט יום של 'הסנגהה הנודדת' בנושא 'אומץ לב'

נווה שלום ב 10.2

כרגע הריטריט פתוח רק לחברי.ות הסנגהה הנודדת,

אך אם תרצו לקחת חלק ולהצטרף אלינו (ויש לכם.ן ניסיון תרגול)

דברו איתי


קבוצת לימוד ותרגול דהרמה ומיינדפולנס בבאר שבע

ערבי ראשון בחודשים פברואר-מרץ

לפרטים והצטרפות


ולחדשות העתיקות


1. טכנולוגיה שנועדה לחבר בינינו קורעת אותנו לגזרים, ואני לא מדבר רק על ההתמכרות לטלפונים, והדרך בה הם הופכים אותנו למאושרים.ות פחות (TED) זu כבר אימרה ידועה ש"אם אתה לא משלם על משהו, אתה המוצר". הרשתות החברתיות מוכרות את תשומת הלב שלנו, ואת השינוי העדין בהתנהגות שלנו שהם יודעות לייצר - למרבה במחיר.

ככל שאנחנו יותר מכורות למסך, כך אנחנו שווים להם יותר.

פוסטים קשים וחדשות מזעזעות, קיצוניות - סוחפות הרבה יותר לייקים ומעורבות מאשר פוסטים רכים ונעימים. אז הרשתות החברתיות, עושות מה שכל חברה שמונעת על ידי הדיבר 'תרוויח!' - חושפות אותנו לתכנים קיצוניים ומפלגים.


2. בסרט פרטיות ופוליטיקה: הפרשה של קיימברידג' אנלטיקה (נטפליקס) צוללים לעומק לצורה בה הרשתות החברתיות מכרו את המידע שלנו, ובעלי ממון השתמשו בו כדי לקנות את הנצחון של טראמפ ואת הברקזיט בעזרת טקטיקות של פילוג. מצמרר.


3. מה זה אומר עלינו שהזמן ההממוצע של שוט בקולנוע ירד מ12 שניות ב1930 ל2.5 שניות? (כתבה בWired)


4. זה אומר שכלכך התרגלנו לתשומת לב שמוסחת כל הזמן, 'שהתמכרנו לזה. החוקרת גלוריה מארק טוענת שכתרבות היכולת של התודעה שלנו לשהות בלי להיות מוסחת הולך ומתקצר. היא מביאה את הסעיף הקודם כדוגמא לכך. מה שממש מעניין בדברים שלה הוא שחצי מההפרעות קשב שלנו באות מבפנים! בניסוי שבו א.נשים עשו דיגיטל דיטוקס (כיבו להם את כל ההתראות אימייל ווטסאפ וכו) הם עדיין הפריעו לעצמם ובדקו בעצמם אם קיבלו משהו, למרות שכלום לא צפצף. לשיחה המלאה (פודקסאט)


5. יובל נח הררי (מתרגל מדיטציית ויפאסאנה ותיק ומסור): "ההחלטה של פוטין לפלוש לאוקראינה שמה קץ לתקופה השלווה ביותר בהיסטוריה", ועכשיו אנחנו עומדים בצומת. "אם הבריון ישיג את מבוקשו, כל ילד בבית הספר יידע שזו הנורמה החדשה. בריונים יכולים להרביץ מכות בלי חשש, ומי שרוצים להגן על עצמם צריכים להתחיל לנפח שרירים". אם בא לכםן להעמיק הקשיבו להרצאה שלו על הפוליטיקה של התודעה.

6. מחפשים.ות קהילת תרגול דהרמה ומיינדפולנס ליד מקום מגוריכםן? בקהילת מתרגלי.ות מיינדפולנס ישראל התחלנו לאסוף רשימה של קבוצות תרגול מדיטציית מיינדפולנס ודהרמה בישראל (או אונליין). מצאו לכם.ן קהילה כאן.


7. האם את.ה באמת רוצה את זה

או שפשוט עבר כאן עכבר?


שמעתי על שיטה של מתמודדים.ו ת עם התמכרויות, כשיש להם חשק לגשת אל ההתמכרות שלהם

(שוקולד, סקס, סמים, כעס...)

הם.ן מבררים.ות קודם, אולי הם פשוט:


עייפים, כועסים, בודדים, רעבים ?


(במקור HALT

(Hungry, Angry, Lonley, Tired



8. לא מזמן כתבתי פוסט על איך אנחנו ממשיכים אחרי שהגוף הפסיק. אבל מסתבר שהסיפור ממשיך. במפגש הבא שלי עם הכיתה סיפרה לי אחת התלמידות שהיא לא הצליחה למצוא בנאדם שמעורר בה השראה, אבל זה לא הרפה ממנה. יום למחרת היא הסתכלה בתמונות ישנות שלה, וניבטה משם ילדה "כלכך יפה, כלכך בטוחה, כלכך לא איכפת לה איך היא נראית או מה חושבים עליה" והיא פתאום הבינה מי ההשראה שלה.


9. סבתא שלך משתמשת כבדה בהרואין. מה? כן.


10. 'עסוק' - איך המצב הזה, העמוס, הלא פנוי, החסר זמן, הפך להיות סמל סטטוס? 'כי בו שבת מכל מלאכתו' - כמה מילים על החיבור בין שבת ומדיטציה.


11. חוקרת המוח ג'ין בולט טיילור קבלה מתנה שאף אחד לא רוצה: שבץ מוחי. היא הסתכלה בסקרנות אין קץ במוח שלה קורס מבפנים, וחזרה עם מסקנות די מדהימות (TED).



12. בזמן שצפיתי בגמר המונדיאל

נזכרתי בנשיונל ג'יאוגרפיק. בפרק אחד רואים את הסיפור מהזווית של האנטילופה שנאכלת ואתה מתמלא חמלה אליה. בפרק השני רואים את הגורים הרעבים של הצ'יטה וכשהיא מצליחה לצוד מתמלאים שמחה בשבילה. האם אפשר להחזיק את השמחה והחמלה בו זמנית?





13. 'אתה באמת חושב שאם תעמוד כאן תשנה את העולם?', 'לשנות את העולם?' התפלא האיש. 'אין לי שום כוונה לשנות את העולם. אני רק מוודא שהעולם לא ישנה אותי'. דוד גרוסמן בנאום זכיה בפרס ארסמוס שוזר בין השואה, מלחמת ויטנאם, אוקראוינה, הבחירות פה אצלנו, ואיך אומנות עשתה אותו מאושר. יש מה ללמוד ממנו.

14. מסתבר שאילפו עופות דורסים לצוד מזל"טים.

משהו בזה מרגיש נכון.


15. סגידה לבינה מלאכותית. בהמשך לתמונה פה משמאל הנה המלצה על פודקאסט שמצליח "לגעת בכל הרבדים החשובים של המציאות בימינו, כולל התייחסות מאוד ביקורתית לסגידה הטכנולוגית לבינה מלאכותית". המלצה של ידידי ערן לייש.



16. חסרים ספרי ילדים כאלה. "לילי ולילא لِيلِي وَلَيْلى נפגשות בגן. אחת דוברת עברית השנייה ערבית. הן לומדות להכיר זו את זו וגם קצת את שפתה של האחרת. הספר כתוב בשתי השפות". (כבר פספסנו את ההדסטארט אבל הוא הצליח ובגדול. מקווה שבקרוב נוכל לקרוא ולהקריא אותו)


17. "אישה צעירה, צוחקת ומאוהבת, כותבת מכתבים ויומן. זה לא נשמע חריג, עד שנזכרים שהטקסטים האלו נכתבו באמסטרדם בשנות השואה" (ולא, לא מדובר באנה פראנק). פודקאסט חדש של בית אבי חי מאת אבישי חורי מביא את הסיפור של אתי הילסום.


18. ג'יין מקגונגל חזתה די במדויק את מגפת הקורונה 10 שנים לפני שהיא קרתה, והיא עשתה את זה בעזרת לא פחות ולא יותר - ממשחק מרובה משתתפים. רוצים.ות לדעת מה היא חוזה לעוד 10 שנים מעכשיו? (רמז? זה קשור למשבר האקלים) פודקאסט מרתק על עתידנות ומה אפשר ללמוד מלקחי העתיד.





19. הליכה עמוקה בזמן (Deep Time Walk) הוא מסע טרנספורמטיבי לאורך 4.6 מיליארד שנות היסטוריה של כדור הארץ באמצעות הליכה מודרכת של 4.6 ק"מ. זוהי הזמנה לראות את העולם אחרת, מעודדת פעולה חיובית והסברה למען כדור הארץ מתחדש. את האפליקציה אפשר להוריד פה, וגרסה מקוצרת פה (Ted Talks Daily).


20. אתגר קרת הוא אהבת ילדות. הפודקאסט This American Life הוא אהבה מאוחרת. סופסוף הם נפגשו!

אתגר קרת מספר לאיירה גלאס "סיפורים חצי אפויים על אמא שלי" וזה נפלא.

21. חופשי זה לגמרי ביחד. רוני הורביץ (גילוי נאות: אשתי)

היא מטפלת זוגית-משפחתית שמלווה יחידים.ות אל תוך קשר - והיא לוקחת את זה אל המאה ה21: כולל איך להתכתב ברשתות חברתיות, איך אני מציגה את עצמי בצורה בריאה וכנה בפרופיל, ולמה ההודעה שהוא שלח/לא שלחה לי כלכך משגעת אותי?אחרי שניהלה תחנה לטיפול זוגי ומשפחתי היא פותחת קליניקה לא.נשים שמחפשים.ות ליווי לתוך זוגיות, זוגות ומשפחות. רוני הורביץ נוימן 050-2076070.


22. מחפש.ת טיפול לעצמך?

התפנתה אצלי משבצת זמן לקבל תלמיד.ה 1:1 או מטופל.ת לטיפול מבוסס מיינדפולנס, דהרמה, ותרפיית קבלת ומחויבות.

לקריאה בהרחבה על השיטה.


23. אנחנו נפגשים.ות לתרגל בקבוצה קבועה

4 פעמים בשבוע. 3 בקרים, וערב אחד.

רוצים.ות להצטרף?


שיר סיום

בימים האחרונים החדשות מרגישות כמו חלום בו משהו נשמט מהידיים בהילוך איטי.

לאונרד כהן שר את זה ב-1992, איה כורם ב-2019,

והבוקר זה נשמע לי כמו תפילה.


מהזעם הגואה של אנשים

מכל המקומות הלא קדושים

מהדיבור המלוכלך שנשפך בכל מטבח

על חלשים וחזקים על חלשים

מכל בארות הצער שם נשים לוחשות לאל

תן קצת חסד לכל מי שעדיין מייחל

הדמוקרטיה מגיעה גם לישראל





רוצים.ות לתמוך

בהמשך העשייה שלנו? תודה!

לחצו כאן לכל הדרכים בהן אפשר לתמוך בנו


מגיע השלב בקורס מבוא למיינדפולנס שאני מבקש מכולםן להביא תמונה של מישהוי שמעורר.ת בהםן השראה. יש שם זוכות נובל, ספורטאים, מאמנים, אבל הרוב מביאות את אמא. סבתא זה דבר נפוץ. לפעמים מתחבא שם איזה אבא (למה מעט אבות? תמיד עובדה שמפחידה אותי בתור אבא צעיר).

בסבב הן מספרות, לפעמים בדמעות, לפעמים בשמחה, למה הן הביאו את התמונה הזאת. את האיש.ה הזאת.


והכיתה שוקטת. כולם מסתכלים על התמונה שמוקרנת על הקיר בענק, ורואים דרך העיניים של מי שמדברת.

"הוא גידל אותי לבד"

"לא הייתי בלעדיה מי שאני. לא הייתי חיה היום"

"אישה, שחורה, בNASA, בשנות ה60?!"

"חסרת פחד"


"תראו" אני אומר, כשאני מסתכל על הא.נשים בחדר, ורואה את העיניים שדבוקות אל התמונה, "האישה הזאת כבר נפטרה. אבל ההשראה שלה ממשיכה".


תמיד אני מסיים את החלק הזה בלהגיד "אם האדם הזה בחיים שלכםן, עוד חי, תספרו לו שהבאתם אותו כהשראה. אל תשאירו את זה לעצמכן".

הפעם קרה משהו חדש. מישהי אמרה "בואו נצטלם כל הכיתה, ונשלח להם".


אז עברנו תמונה תמונה, וכל הכיתה התאספה מתחת לדמות הענקית (ענקית מכל מיני בחינות) על הקיר. קליק.


מדיטציה נתפסת כדבר בודד. אבל אין דבר הפוך מכך. מדיטציה היא חיבור, להכל. היא הכרה בכך שדברים לא נפרדים, גם לא במוות. הגלים עולים ונעלמים, אבל המים עוד שם. שינוי. איש הופך להשראה לנתינה. אישה הופכת להשראה לחוסר פחד.



בתמונה: Bethany Hamilton שכריש נשך את ידה, שוב רוכבת על גל כחול.





'עסוק'

איך המצב הזה, העמוס, הלא פנוי, החסר זמן, הפך לסמל סטטוס?

יש צביטה של גאווה שמתלווה למילים "סליחה, אני עסוק".


'רוצים שמשהו יעשה? תנו את המשימה לאדם עסוק'

כי עשייה היא ממכרת, ואדם עסוק ירצה עוד שאכטה מסיגריית 'אל תשאירו אותי לבד עם הבנאדם הזה - אני'

'בטלן'

כנראה שיש איזה קשר בין הבטן לרגל, אחרת למה כשאני נשען לאחור ומניח רגל על רגל יש לי תחושה עמוקה שאני עושה משהו לא בסדר?



'מה עכשיו התעוררת? יש לך קול של שינה'

'לא מה פתאום, אני ער שעות'

אלו הדרכים הקטנות שאנחנו מוודאים שכולנו פה על המסלול לתפוקה, ואף אחד לא פוזל החוצה.

'חוסר מעש'

אפילו ההגדרה לחופש היא רק שלילה זמנית של העשיה.


'תעשה משהו עם עצמך'

ולפעמים נראה לי שכל בעיות העולם נובעות מהעובדה הפשוטה שקשה לבני אנוש לשבת לרגע לבד בלי לעשות דבר.


‘Don’t just sit there, Do something’

Don’t Just Do Something - Sit There.

'הסנדלר הולך יחף'

פשוט כי הוא היה עסוק מדי מכדי לדאוג לעצמו.


'מי שטרח בערב שבת - יאכל בשבת'

ואני אומר: מי שלמד לנוח בשבת - יטעם מטעם החופש כל ימי השבוע


'קבלת שבת'

מדיטציה זה כמו שבת. עשינו כל מה שיכולנו, ואז התיישבנו לפגוש את העולם בלי לעשות לו דבר, בלי להוסיף או לגרוע או. בלי להתאוות ולדחות. מתאמנים בקבלה של הבריאה כפי שהיא.



מחפשים.ות קבוצה לתרגל איתה?

אספנו כאן קבוצות תרגול מכל רחבי הארץ ואונליין


(אם ידוע לך על קבוצה שלא רשומה, או שיש לך אחת - כתבו אל aviv@pereadam.com)




sdfkhsdkfjhsdfhjk_edited_edited.png

חדשות עתיקות

 

bottom of page