כי בו שבת מכל מלאכתו

'עסוק'

איך המצב הזה, העמוס, הלא פנוי, החסר זמן, הפך לסמל סטטוס?

יש צביטה של גאווה שמתלווה למילים "סליחה, אני עסוק".

'רוצים שמשהו יעשה? תנו את המשימה לאדם עסוק'

כי עשייה היא ממכרת, ואדם עסוק ירצה עוד שאכטה מסיגריית 'אל תשאירו אותי לבד עם הבנאדם הזה - אני'

'בטלן'

כנראה שיש איזה קשר בין הבטן לרגל, אחרת למה כשאני נשען לאחור ומניח רגל על רגל יש לי תחושה עמוקה שאני עושה משהו לא בסדר?

'מה עכשיו התעוררת? יש לך קול של שינה'

'לא מה פתאום, אני ער שעות'

אלו הדרכים הקטנות שאנחנו מוודאים שכולנו פה על המסלול לתפוקה, ואף אחד לא פוזל החוצה.

'חוסר מעש'

אפילו ההגדרה לחופש היא רק שלילה זמנית של העשיה.

'תעשה משהו עם עצמך'

ולפעמים נראה לי שכל בעיות העולם נובעות מהעובדה הפשוטה שקשה לבני אנוש לשבת לרגע לבד בלי לעשות דבר.

‘Don’t just sit there, Do something’

Don’t Just Do Something - Sit There.

'הסנדלר הולך יחף'

פשוט כי הוא היה עסוק מדי מכדי לדאוג לעצמו.

'מי שטרח בערב שבת - יאכל בשבת'

ואני אומר: מי שלמד לנוח בשבת - יטעם מטעם החופש כל ימי השבוע

'קבלת שבת'

מדיטציה זה כמו שבת. עשינו כל מה שיכולנו, ואז התיישבנו לפגוש את העולם בלי לעשות לו דבר, בלי להוסיף או לגרוע או. בלי להתאוות ולדחות. מתאמנים בקבלה של הבריאה כפי שהיא.

מחפשים.ות קבוצה לתרגל איתה?

אספנו כאן קבוצות תרגול מכל רחבי הארץ ואונליין

לרשימת הקבוצות בישראל ואונליין

(אם ידוע לך על קבוצה שלא רשומה, או שיש לך אחת - כתבו אל aviv@pereadam.com)