הסתכלו עוד יותר עמוק לתוך ארעיות, ותגלו שיש לה מסר אחר של תקווה גדולה, כזה שפותח את עיניך לטבע היסודי של היקום, וליחסים יוצאי הדופן שלנו אליו. אם הכל ארעי, אז הכל הוא מה שאנו מכנים "ריק", כלומר חסר כל קיום מתמשך, יציב, קבוע; וכל הדברים, כשהם נראים ומובנים ביחסם האמיתיים, אינם עצמאיים אלא תלויים זה בזה עם כל שאר הדברים. הבודהה השווה את היקום לרשת עצומה שזורה ממגוון אינסופי של יהלומים מבריקים, כל אחד עם אינספור פאות. כל יהלום משקף בפני עצמו כל יהלום אחר ברשת והוא, למעשה, אחד עם כל יהלום אחר. 

חשבו על גל בים. מצד אחד, נראה שיש לו זהות מובחנת, סוף והתחלה, לידה ומוות. מצד שני, הגל עצמו לא באמת קיים אלא הוא רק התנהגות של מים, "ריק" מכל זהות נפרדת אבל "מלא" במים. אז כשבאמת נחשוב על הגל, נבין שזה משהו שמתאפשר זמנית על ידי הרוח והמים, ושהוא תלוי בסט של נסיבות המשתנות כל הזמן. אנחנו גם נבין שכל גל קשור לכל גל אחר. לשום דבר אין קיום מובנה משלו כשמתבוננים בו באמת, והיעדר זה של קיום עצמאי הוא מה שאנו מכנים "ריקות".

חשבו על עץ. כאשר אנחנו חושבים.ות על עץ, אנחנו נוטים לחשוב על אובייקט מוגדר באופן מובהק; וברמה מסוימת, כמו הגל, זה אכן כך. אבל כשתסתכלו יותר מקרוב על העץ, תראו שבסופו של דבר אין לו קיום עצמאי. כאשר נחשוב על זה, נגלה שהוא מתמוסס לרשת עדינה ביותר של מערכות יחסים המשתרעת על פני היקום. הגשם שיורד על העלים שלו, הרוח שמנדנדת אותו, האדמה המזינה ומקיימת אותו, כל עונות השנה ומזג האוויר, אור הירח ואור הכוכבים ואור השמש - כולם מהווים חלק מהעץ הזה. ככל שתתחילו לחשוב על העץ יותר ויותר, תגלו שכל דבר ביקום עוזר להפוך את העץ למה שהוא; שלא ניתן בשום רגע לבודד אותו מכל דבר אחר ושבכל רגע טבעו משתנה בעדינות. לזה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים שהדברים ריקים, שאין להם קיום עצמאי.